הפרוייקט החברתי הראשון בעולם שיזם הקב"ה – בניית המשכן

(פרשות ויקהל-פיקודי)

מודל ההצלחה לפרוייקט החברתי שיזם הקב"ה בפשט מבוסס על תרומות מנדיבות הלב ועל חכמי לב. תנאי הקבלה להשתתפות בפרוייקט היו "וכל חכם לב יבואו ויעשו את כל אשר ציוה ה' ". התורמים היו "כל איש אשר נשאו ליבו וכל אשר נדבה רוחו"

למנהל הטכני של הפרוייקט נבחר בצלאל בן אורי בן חור ועליו נכתב "וימלא אותו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת בכל מלאכה". רוח אלוהים מילאה את נשמתו בחכמה,  את כישרונותיו שבליבו בתובנות ואת שכלו בדעת על כל מלאכה וביכולת לחשוב מחשבות יצירתיות ויצר הקב"ה בליבו גם את כישרון ההוראה. אהליאב בן אחיסמך למטה דן ניבחר ע"י הקב"ה לעוזרו של בצלאל אף הוא בהתאם לשלושת הקריטריונים של חוכמה, כישרונות וידע בתחום ולא בהתאם לייחוסו הנמוך. גם ניבחרים נוספים ששמם לא הוזכר אשר עזרו לבצלאל ולאהליאב זכו שהקב"ה מילא את נישמתם בחכמה ואת כישרונותיהם בתובנות בכדי לעשות את כל מלאכת עבודת הקודש. ואכן, היצירתיות היפה שבפרוייקט היתה בכל, בשני הכרובים פורשי הכנפיים מעל הכפורת, במנורה בעלת ששת הקנים, בכלי המזבח, בכיורים שנבנו ממראות שהביאו הנשים ועוד. שלמה המלך הבין את סוד ההצלחה הזו ככתוב בהפטרת פרשת ויקהל שבחר לעשייה את חירם מצור ע"פ אותם שלושת קריטריונים: 1. בעל חוכמה  2. בעל תבונה 3. ובעל דעת לעשות כל מלאכה בנחושת. אנסה להסביר זאת במאמר זה.

רבים הרופאים ואנשי מדע הסבורים כי כישרונותיו של האדם נמצאים במוחו אך די אם נשמע את סיפוריהם ונצפה בסרטונים של מושתלי לב כדי להשתכנע שכישרונותיו של האדם נמצאים בליבו ועוברים לליבו של מושתל הלב יחד עם התובנות שנצברו בחייו של התורם. צפיתי בסרט של בני זוג בשנות השבעים לחייהם, הבעל היה כורה פחם אשר לא למד קרוא וכתוב מעולם. אישתו מספרת ששבוע לאחר השתלת הלב בעלה החל לכתוב לה שירים. החוקרים מצאו כי תורם הלב היה משורר. בסרט אחר צפיתי באיש עסקים מושתל לב שמעולם לא עסק בחייו בספורט ולאחר השתלת הלב החל לרכב על אופניים ולהתאמן למרתון. החוקרים מצאו שתורם הלב היה פעלולן בסרטי קולנוע. הפרופסורים אשר חקרו סידרה של מושתלי לב הגיעו למסקנה כי הכישרונות נמצאים בלב ומכילים תבונה מניסיון חיים מצטבר ואף הוכיחו זאת בעזרת מדידות ע"י מכשירים שגילו את קיומם של נוירונים סביב הלב כמו אלו הקיימים סביב הראש. מסקנת החוקרים היתה כי ללב יש יכולת זיכרון.

הכישרונות אם כן נמצאים בלב, ואילו הנשמה מרחפת מחוץ לגוף ולכן בכל בוקר אנו אומרים "מודה אני ... שהחזרת בי נשמתי בחמלה". הקשר המופלא בין הנשמה, כישרונות הלב והדעת בשכל, מאפשר לחשוב, לייצר תובנות בעזרת הכישרונות ברגעי פתרון בעיות. התובנות שאנו יוצרים בכל הגילגולים מגובות אוטומטית בנשמה, כי ממנה מגיעים אלינו לפתע רעיונות בתחום עיסוקינו מכיוון שלא חשבנו עליו, כמו ממישהו חכם שנתן לנו רעיון. כך גדלה חכמתה של הנשמה דרך העשייה בתחומים בהם כיוונה אותנו בעת יצירת כישרונותינו בילדותינו וזה חלק מייעודינו בכדור הארץ. הקב"ה אוהב את גדילת הנשמות בעזרת התובנות היפות המתווספות להן ולכן בסיום פרוייקט המשכן בסוף פרשת פקודי נכתב "וכבוד ה' מלא את המשכן". להבדיל, בחטא העגל לא היתה שום עשייה יצירתית למעט פנטזיה.

העיסוק בכל כישרון מורגש באהבה וככל שרבים הכישרונות אותם אנו משתפים בעשייה כך גדלה האהבה לעיסוק, והבריאות נמצאת ביחס ישר לאהבה זו, כי המערכת הביולוגית שלנו מגיבה במחלות כאשר מפסיקים להעשיר את הכישרונות בתובנות ולכן כדאי להמשיך לעבוד ככל שניתן, במקום לתת למחלות להתפתח ברבות הימים, אך כאשר לא מתאפשר לעבוד, עדיף לעסוק במעשים טובים כדי לצבור זכויות ולסיים את מאזן הגלגול ב+. האהבה המורגשת בעשייה היא חומר נקי אלוקי שהאדם מייצר עם עצמו בכל מצב שבו הוא מחובר לעצמו ופותח את צינורות כישרונותיו לזרימתה. אהבה זו היא הויטמין האולטימטיבי לכל צרכי הגוף מונעת ומרפאה מחלות. הגישה לחוכמה נעשית דרך העשייה בתחום הכישרונות ומאחר ולכל אדם יש כישרונות אזי כל אדם הוא חכם, תלוי לאן הסיט את חוכמתו בבחירותיו.

פרשת פיקודי היא פרשת דוחות הסיכום לבניית המשכן. הדו"ח החשבונאי מפרט את אופן השימוש הגשמי בכספי התרומות והדו"ח הרוחני מפרט את אוסף התובנות שהצטברו בחוכמתם של יוצרי המשכן בתשע עשר מקומות בהם עשו מאמץ לדייק בעשייה בהתאם לתאור המטרות שהסביר להם משה, ככתוב בכל אותם הפעמים "ויעשו...כאשר ציוה ה' את משה". הרצון לדייק בעשייה מול המטרה יוצר התמודדות עם קשיים טכנים רבים אשר נפתרים ברעיונות יצירתיים ובתובנות חדשות המצטברות בחוכמתם של העוסקים במלאכה. הרצון לדייק בעשייה ולא הבריחה מהתמודדות עם קשיים הוא פתרון המשוואה להגדלת החוכמה וזו מלווה בחווית אושר.