מערכת גיוסי ההשקעות בשנת 2017 עובדת אחרת השנה

משקיעי הון סיכון אינם מעוניינים לקחת סיכונים כיום. משקיעי סיד רוצים לראות תוצר. אי אפשר לגייס כסף על רעיון. צריך לבנות מוצר מוחשי מכסף אישי ומשפחתי ולהציגו למשקיעים בצורה מכובדת עם תוכנית פעולה משכנעת. צריך גם להגיע למשקיעים מתאימים המשקיעים בשוק ובשלב בו נמצא המיזם. מעטים היזמים המצטיינים שמצליחים לגייס כסף, כי במצויינות הרוב נכשלים ורק בודדים יודעים איך.

השאלה הראשונה שיזם צריך לשאול את עצמו: מה אני מוכן לעשות כדי לשנות את מצבי ולהצליח? לעבוד שנה ויותר ללא שכר, לפתח מוצר ללא תיכנון עסקי ולהסגר כפי שהרוב עושים, או להצליח לגייס כסף ראשוני ולעבוד עד שיגמר הכסף כפי שקורה לרוב המגייסים כסף ראשוני, או להעזר ביזמים מנוסים שהקימו, גייסו כסף, ניהלו ומכרו סטארטאפים.

השגיאה הראשונה שיזמים עושים זה להתקמצן על הכל. ההתקדמות בקמצנות היא איטית עד שהורגת. אם אין כסף לשלם ליזמים/מנטורים מנוסים, צריך לשלם באחוזים במניות.

השגיאה השניה שיזמים עושים זה לסחוט מידע בחינם ובכך יוצרים לעצמם רזומה שלילי.

הרבה ידע בפיתוח תוכנות והרבה הפסדים כלכליים קיימים בדורינו, כי יזמים לא קיבלו הדרכה נכונה. גם אם הצלחתם בעבר, קשה יותר לגייס כסף כיום כי הכל השתנה בעולם ההשקעות וימשיך להשתנות בכל שנה. ההליכה כעדר כבשים לאותו כיוון לא תואיל כי אין שם אוכל. צריכים לשנות כיוון כולל את חשיבתנו וזה היופי שקיים בסטארטאפ.

למשקיעים יש הרבה קריטריונים לבחירת השקעה ומספיק חוסר התאמה בקריטריון אחד כדי שיפסלו בקשה להשקעה. משקיעים גם מחפשים שווקים בהם התחרות עדיין מועטה כגון בשווקי ה -FinTech, InsurTech, PatTech, CannabisTech, RealEstateTech, AI, Conversional Chat Bot, MortgageTech, CyberTech, Big Data, etc.

תמיד היה קשה לגייס כסף אך דרגת הקושי עלתה בשנת 2016 ותמשיך לעלות בשנים הקרובות. בארה"ב ירדה כמות ההשקעות בסטארטאפים בכ 50% בשנת 2016 לעומת שנת 2015. בישראל יש פחות סבבי גיוס ויותר הון מושקע בכל סבב של השקעה שנוצר.

סטארטאפים צריכים לאייש תפקיד חדש כדי להצליח. יו"ר פעיל מנוסה שהיה מנכ"ל, גייס כספים ועשה אקזיטים. יו"ר המנוסה בהדרכת יזמים כדי שיעזור בפועל בתיכנון החברה, ניתוח השוק, התאמתה לשוק, יבנה מצגות מקצועיות למשקיעים אותן יש צורך לעדכן בקביעות בהתאם לתגובות משקיעים ויגייס כספים, כי תפקיד הגיוס כספים אינו נגמר עד האקזיט.

מתוך 10,000 סטארט-אפים שהוקמו בישראל - רק 480 הצליחו

 46%  מחברות הטכנולוגיה שקמו בישראל מ-1999 ועד 2014 נסגרו ■ רק מחצית מהחברות נמכרו בסכום שעלה על ההשקעות בהן ■ 2.5% מהחברות הגיעו למכירות של מעל ל-100 מיליון דולר או מעל למאה מועסקים

http://www.themarker.com/technation/1.2551431

הסיכוי של סטארט-אפ ישראלי להצליח עומד על 2.5%, כך לפי מחקר חדש שפירסמו חברת המחקר להיי-טק IVC וחברת .ReversExit במילים אחרות, סיפורי ההצלחה של החברות שמגיעות לכותרות מייצגות את היוצא מן הכלל. רוב החברות נועדו להיכשל.

מרבית חברות הסטארט-אפ צולחות את שלב פיתוח ובחירת הטכנולוגיה וחלקן גם את שכבת פיתוח המוצר, אך  מרביתן  נכשלות בכל מה שקשור להגעה לשוק. כשל מסוג זה הוא בדיוק הסיבה שמרבית החברות, הכושלות והמתגלגלו גם יחד, לא נחלצות מ"עמק המוות" – סיטואציה מתמשכת של שריפת מזומנים ובצידה אי יכולת לפגוש את הצרכנים והלקוחות.

פחות סבבי גיוס, יותר הון: סטארט-אפים ישראלים גייסו 4.8 מיליארד דולר ב-2016

http://www.themarker.com/technation/1.3228968

הנתונים בדו"ח מצביעים על ירידה במספר העסקות בתעשייה, לצד עלייה בסכום הגיוס הממוצע לסבב. ב–2016 נרשמו 659 עסקות, לעומת 706 בשנה קודמת.

"הצניחה בסבבי B - תופעה מדאיגה"

לפי הדו"ח, קיימת ירידה משמעותית במספר סבבי .B בעוד מספר הסבבים המוקדמים - סבבי סיד ו-A - עלה במעט בהשוואה לשנה קודמת (5%), מספר סבבי B צנח ב–30%, ומספר הסבבים המתקדמים ירד ב–11%. גם חלקם היחסי של סבבי B בסך ההון שגויס ירד - מ-25% (1.07 מיליארד דולר) ב-2015, ל-16% בלבד (743 מיליון דולר) ב-2016.